איך לא לרעוב בזמן דיאטה?
מכירים את זה שפתאום משום מקום אתם רעבים לאיזו מנת שווארמה ,המבורגר ענק או סתם חטיף?
וזה לא שאתם באמת רעבים, כי לא בא לכם באמת לאכול, אבל אם מישהו היה מניח עכשיו מולכם פיצה – הייתם מתנפלים עלייה כמו טרמיט גוסס בנגרייה.
בנוסף, לא פעם ולא פעמיים אני שם לב למשפחות או לזוגות שעושות קניות בסופר, וישר רואים שהם בעל ואישה וגם את הילדים שלהם אנחנו נוכל לזהות במסדר זיהויי אם נצטרך. בדרך כלל, יש להם את אותו מבנה הגוף ואחוזי שומן דיי זהים.
אז מה בעצם גורם לנו לרעוב למאכלים מסויימים?
ידוע לנו מזמן שהמעיים אחראים לעיכול מזון ולסילוק הפסולת. לאחרונה, הבנו שלמעיים יש תפקידים נוספים, המעיים משמשים אותנו גם כ- "מיני מוח", המשפיע על התיאבון שלנו ואף על מצב הרוח.
לאחרונה מחקר חדש טוען שה-"מיני מוח" הוא גם האחראי לרעב שלנו עבור סוגים מסוימים של מזון.
איך עובד ה"מיני-מוח"?
המיני-מוח (מְעִי) מייצר מגוון רחב של הורמונים ומכיל הרבה מאותם נוירוטרנסמיטרים (neurotransmitters), בדיוק כמו המוח שלנו. מְעִי מכיל גם נוירונים הממוקמים בקירות המעיים ברשת מבוזרת הידועה בשם מערכת העצבים האנטרית (enteric). למעשה, יש יותר מהנוירונים אללו במעיים מאשר בכל חוט השדרה.
מערכת העצבים האנטרית מתקשרת למוח דרך ציר המוח והמערכת, ומזרימה אותות בשני הכיוונים. ציר המעיים במוח מעורב בפונקציות ותפקודים רגילים רבים בתוך הגוף הבריא, כולל הרגולציה של האכילה.
מה קורה לציר המוח כאשר אנו צורכים מזון ?
כאשר מגיע מזון לקיבה, המעי מפריש הורמונים מסוימים. הורמונים אלו מפעילים מסלולי איתות מן המעיים אל גזע המוח ואל ההיפותלמוס (hypothalamus) בכדי לעצור את צריכת המזון. הורמונים מסוג זה כוללים את הורמוני-"דיכוי-התיאבון" (peptide YY , cholecystokinin).
כן, כן כמה עובדות ומונחים מדעיים, אבל תשארו איתי – אנחנו כבר מגיעים להמבורגרים והשווארמה.
פרסומת
נחזור קצת לקטע הטכני, עצב הוואגוס :
הורמוני המעי יכולים לקשר ולהפעיל את קולטני המוח באופן ישיר, אך יש ראיות חזקות לכך שעצב הוואגוס ממלא תפקיד מרכזי באיתות למיני מוח. עצב הוואגוס פועל כציר עיקרי בציר המוח-מעיים, המחבר בין למעלה מ -100 מיליון נוירונים במערכת העצבים האנטרית לבין המדולה (הממוקמת בבסיס המוח). מחקרים במעבדה שנערכו בחולדות, הראו כי דיכוי עצב הוואג יכול להוביל לירידה במשקל, בעוד שגירוי עצב הוואג יכול להוביל לאכילה מופרזת.
סוף סוף, לאחר שסבלנו וקראנו את המידע הטכני הזה, אנו מגיעים לנקודה שבגללה התחלנו לקרוא את הכתבה הזו, – רעב למזונות מסויימים:
מדענים כבר פיצחו את המיתוס אשר אומר- כי התשוקה לאוכל היא הדרך בה הגוף מאותת על כך שאנחנו צריכים סוג מסוים של מרכיבים וויטמינים. במקום זאת, ממחקרים חדשים עולה כי התשוקה למזון שלנו עשויה למעשה לנבוע מהחיידקים שיש בתוך הקיבה שלנו.
חיידקי מעיים:
כן… נצטרך לחזור שוב לכמה מונחים טכנים, כדיי להבין את תפקידם של חיידקי הקיבה, אני מבטיח לצמצם את זה ככל האפשר.
כ- 90% מהתאים שלנו הם חיידקים. לאדם ממוצע יש כ -1.5 ק"ג של חיידקי מעיים. המונח "חיידקי מעיים" (gut bacteria) משמש לתיאור קבוצת חיידקים.
חיידקי מעיים שולחים אותות אל המוח דרך ציר המוח והמעיים, אשר יכולים לשפיעה דרמטית על התנהגות בעלי חיים ובריאותם.
במחקר שנערך במרכז למדעי הגנום והמחלקה לביולוגיה מולקולרית ופרמקולוגיה הממוקמים באוניברסיטת וושינגטון, נמצא שעכברים עם נטייה גנטית להשמנת יתר נשארו רזים כאשר גודלו בסביבה סטרילית ללא מיקרוביוטה במעיים. אולם אותם עכברים צברו משקל יתר, כאשר האכילו אותם בגלולה המורכבת מצואה שהגיע מעכברים שמנים אשר לא גודלו בתנאים סטריליים.
תחזיקו מעמד עוד קצת אנחנו מגיעים לסוף.
תפקידם של חיידקי מעיים והתשוקה למאכלים מסויימים:
כמות הראיות התומכות בכך שחיידקי המעיים משפיעים על הרעב שלנו למזונות מסויימים רק הולכת וגדלה.
מחקרים מצאו גם, שלאנשים "אוהבי מתוקים" יש התפלגות מיקרוביאלית (חיידקי מעיים) בשתן שלהם, בשונה מ –"אנשים שאדישים למתוקים" למרות אכילת דיאטות זהות.
חיידקי מעיים רבים יכולים לייצר חלבונים מיוחדים (הנקראים peptides) הדומים מאוד להורמונים כגון פפטיד YY ו- ghrelin המווסתים את הרעב. בני אדם ובעלי חיים אחרים יצרו נוגדנים נגד פפטידים אלו. זה מעלה את האפשרות הברורה – כי חיידקי הקיבה יוכלו להשפיע ישירות על התנהגות האכילה שלנו באמצעות הפפטידים ולגרום להם לחקות הורמונים המסדירים רעב או בעקיפין דרך נוגדנים שיכולים להפריע ברגולציה של התיאבון.
אכילה של מוצרים מסויימים, מגדילה את כמות חיידקי הקיבה של אותם המוצרים. ולכן, הם שולחים מסרים לגוף לצרוך את אותו המזון, . מה שמביא אותנו לשתובה ל – למה אנחנו משתוקקים לאכול פיצה, שווארמה, כל סוגי הג'נק פוד ואפילו מזונות בריאים. אנו חושבים שהגוף רעב דווקא למוצרים אלו למרות שבעקיפין אלו הן הבקטריות אשר מסמנות למוח (ממש כמו בסרט INCEPTION). לכן, משפחות וזוגות אשר חיים ביחד, בדרך כלל נראים עם מבנה גוף זהה כיוון שהם רעבים לאותם מזונות שכבר הורגלו אליהם.
פרסומת
לסיכום:
אם נתחיל להקפיד על צריכת מזון בריא, הגוף/מוח, המעי וחיידקי הקיבה יסמנו לנו לצרוך יותר מאותו המזון, וזה יתרום לנו להוריד משקל עודף ולהגיע לתוצאות שאנו עובדים כל כך קשה כדי להגיע אליהם.
צום לסירוגין – 6 מיתוסים חלק ב'
בטוח ששמעתם לא מעט פעמים את המשפט הבא: תאכלו מנות קטנות כל שלוש שעות, כך לא מגיעים לתחושת רעב ונותנים לגוף את כל מה שהוא צריך. האם זה באמת נכון?
זמן מנוחה
?איך לנצל את זמן המנוחה בצורה האופטימלית על מנת לתרום להגדלת מסת השריר
צום לסרוגין – 6 מיתוסים פרק א'
צום לסירוגין או intermittent fasting נתפס במעגלים מסוימים כדבר מסוכן הגורם לאובדן מסת שריר, רעב, נפילת קצב המטבוליזם וכו'. בכתבה הזו ננסה להפריח החלק מהמיתוסים.
4 אימונים שכדאי לכם לנסות מחוץ לחדר כושר!
תכנית האימונים של הפנתר השחור
ביקורות
עדיין לא נכתבו תגובות